מובילת תחום הדו-שימוש בהפקת אנרגיות מתחדשות בישראל

0
ומעלה של דונם של מתקנים פוטו-וולטאיים בדו-שימוש, מחוברים ובשלבי תכנון שונים
MWp 0
מתקני דו-שימוש בשלבי תכנון שונים

אחת ה’עלויות’ הסביבתיות העיקריות בייזום מתקנים סולאריים היא שטחי הקרקע הנרחבים הנדרשים, והמחיר של פיתוח תשתיות נרחבות על גבי שטחים פתוחים. על מנת לתת לכך מענה התגייסה דוראל לפיתוח פתרונות דו-שימוש / שימוש משותף אשר כוללים מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המוקמים על גבי גגות, מאגרים, גדרות, מחלפים, חממות, חניונים, מגרשי ספורט ועוד. דוראל אינה מסתפקת בפתרונות שמרניים והיא מפתחת פתרונות חדשניים בעולמות השימוש המשותף, שהבולט בהם הוא הקמת מתקנים על גבי גידולים חקלאיים “דוראל אגרו”. ההשקעה וההתגייסות של דוראל לפיתוח פתרונות שימוש משותף הפכו אותה לחלוצת התחום בישראל, וכבר כיום היא מפעילה מתקנים רבים המחוברים לרשת. בנוסף, מאות מתקנים נוספים נמצאים כיום בתהליכי ייזום, תכנון והקמה. בשנת 2023 החזיקה דוראל בלמעלה מ- 9,000 דונם של מתקנים פוטו-וולטאים בשימוש משותף. בכך מצליחה דוראל לתת מענה כפול לצורך בשטחים זמינים לייצור אנרגיות מתחדשות, ביחד עם המאמץ לשמר ככל הניתן את השטחים הפתוחים והחקלאיים הזמינים ולספק פתרון לבעיית הצפיפות ומיעוט השטחים בישראל.

דוראל אגרו

פעילות חדשנית של החברה בתחום השימוש המשותף משלבת חקלאות מתקדמת ואנרגיה סולארית, באותו תא שטח, זו לצד זו וזו מעל זו, מתוך ראייה שהעתיד יחייב אותנו לשמר קרקעות להפקת  תוצרת חקלאית/מזון גם בקרקעות בהן ניתן לשלב  מתקנים סולאריים. באופן זה, מתמודדים פרויקטי אגרו-וולטאי (APV) עם סוגיית השימוש הנרחב בשטחים פתוחים במסגרת ייצור אנרגיה סולארית, ובמקביל מספקים ערך מוסף לשימור שטחים ירוקים וחיזוק החקלאות בישראל.

בשיטה הייחודית של ‘דוראל אגרו’, הפאנלים הסולאריים מוצבים במרווחים מותאמים בין ומעל הגידולים, כתלות בסוג הגידול, ובאופן שמאפשר לצמחים לקבל את כמות קרינת השמש הנדרשת עבורם, במקביל לייצור חשמל אופטימלי. טכנולוגיית שליטה מרחוק וחיישנים רגישים, מאפשרת לחקלאי ניהול משטר אור/צל, כמו גם ניהול מטע חכם וניטור מצב המטע בזמן אמת עם קבלת פרמטרים של לחות, טמפרטורה, מליחות הקרקע, ועוד. בכך משלבת ‘דוראל אגרו’ אלמנטים טכנולוגיים המאפשרים בין היתר ויסות של חום וקור למניעת נזקי מזג אוויר והגנה במהלך קרה או חמסין, יכולת התמודדות עם מזג אוויר קיצוני, שיפור טיב הגידולים, וחיסכון במים, לצד רשת ביטחון כלכלית כחלק מרווחי הפרויקט הסולארי בשטח המטע. ‘דוראל אגרו’ מתאימה לגידולי ענבי מאכל, אבוקדו, ליצ’י, נשירים, גידולי שדה מסוימים, ועוד. צוות המומחים של דוראל, לרבות אגרונומים המועסקים בחברה, מתאימים את הזן המתאים ביותר לתא שטח נתון.

החסכון בשימוש במים מוערך1בעד 30% והוא נובע מהפחתת אידוי מים מהקרקע עקב ההצללה הנגרמת מהפאנלים, כך שיש צורך בפחות השקייה עבור המטעים.

השילוב הדו-תכליתי בקרקעות מהווה יתרון מובהק אשר יש בו כדי להשיא את התמורות הנובעות הן מייצור חשמל במערכות הסולאריות והן מהגידולים החקלאיים.

דוראל מנהלת את הפעילות בתחום מתוך תפיסה של שימוש משותף במשאבי הקרקע המעניק ערך משותף לחקלאים, לסביבה ולדוראל – שיפור החקלאות, צמצום השימוש במשאבי סביבה וקידום ייצור אנרגיה ירוקה שלא על שטחים חדשים שאינם בשימוש. בנוסף, לאחר תקופת למידה והעמקת הידע בתחום, דוראל עוברת מפעילות מקומית בקיבוץ ברבדים ובקיבוצים נוספים, לפעילות אזורית אסטרטגית הנותנת מענה למאפיינים ייחודיים של החקלאות, תוואי השטח ותנאי האקלים בכל אזור.

דוראל זכתה להיתר בניה ראשון בישראל לפרויקט אגרו-וולטאי בהיקף מסחרי, ובשנת 2023 הוקמו פרויקטי אגרו-וולטאי של ‘דוראל אגרו’, בהיקף של כ-400 דונמים.

בתחילת 2024 דוראל-אגרו נכנסה לשלושה פרויקטים אזוריים שונים בהיקפים נרחבים. כמו כן, היא מייעצת לחברות הבנות בארה”ב ובאירופה לגבי מיזמי שימוש משותף.

 

1 הערכת החסכון במים מבוססת על מחקר מכון מיג”ל אשר בוצע במטע שזיף אגרו-וולטאי (מדומה) באיילת השחר

פרויקטים אגרו-וולטאיים תומכי חקלאות

דוראל ניצבת בראש תחום האגרו-וולטאי בישראל – שילוב של חקלאות מתקדמת ואנרגיה סולארית באותו תא שטח. הקמת הפרויקט הראשון בקיבוץ רבדים, הכולל גידולי אבוקדו תחת פאנלים סולאריים ומתקן אגירת אנרגיה, הסתיימה ולקראת חיבור לרשת. שלושה פרויקטים נוספים נמצאים בשלבי הקמה שונים במעלה הגלבוע, גשר והגושרים.

ייחודו של הפרויקט הוא שהחקלאות והאנרגיה הסולארית מצויים במרכזו. מיקומי הפאנלים הסולאריים מיטיבים הן עם צורכי הצמח והן עם האנרגיה הסולארית וישנם פיתוחים טכנולוגיים נוספים המשולבים בפרויקט ואשר מעניקים יתרונות רבים לחקלאים. הפרויקט מתבסס על מחקר רחב היקף בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, מכון מיג”ל (מו”פ צפון) ומכון וולקני, שבוחן את השפעת ההצללה על גידולים שונים, יצירת בסיס הידע והיכרות עם הרגולציה שמאפשרת את הקמת מתקנים.

 

*רשות מקרקעי ישראל מאפשרת לכל יישוב חקלאי לקדם פרויקט אגרו וולטאי על שטח של 500 דונם מעבר לשטחים המוקצים לפרויקטים קרקעיים.

 

מחקר, פיתוח ושיפור מתמיד של תחום השימוש המשותף לשיפור החקלאות בישראל

דוראל-אגרו מנוהלת על-ידי מומחי סביבה ואגרונומיה אשר מביאים את הידע והניסיון המקצועי שלהם לעולם האנרגיה. מיד עם כניסת חברת דוראל לתחום השימוש המשותף, היא החלה בגיבוש שיתופי פעולה לקידום מחקר באמצעות שותפות עם מכון בר אילן לניהול חלקה חקלאית ניסיונית במטרה ללמוד כיצד פתרונות אגרו-וולטאיים תורמים לגידולי השדה. המחקר מדד את השפעת ההצללה של הלוחות הסולאריים על גידולי השדה, רגישות למחלות, עמידות בחמסין, חיסכון בצריכת מים וכמות היבול ואיכותו. המחקר מנוהל כחלק ממרכז הקיימות והאנרגיה של אוניברסיטת בר אילן והוא מובל על-ידי פרופ’ יגאל כהן, חתן פרס ישראל לחקלאות, יחד עם ד”ר יריב בן-נעים.

הסימביוזה בין המערכות על אותו תא שטח מייצרת קשר הדדיות אשר, בין היתר, נותנת מענה לאתגרי שינוי אקלים – הצללה והגנה על השדות החקלאיים מפני אירועי קיצון אקלימיים לצד שיפור ניצולת הפאנלים הסולאריים המצויים באזור בו הגידולים מאפשרים קירור הטמפרטורה הסביבתית. הטכנולוגיה המותקנת למדידת תנאי האקלים במקום, מאפשרת שיפור רמת הידע והדיוק לגבי צריכת מים, דשן וריסוס, אשר גם הם בעלי השפעה סביבתית לא מועטה. בשותפות מאפשרת שימוש במחקר, טכנולוגיה, שותפויות, שדרוג מערכות מים, הרחבת התעסוקה ועוד.

 

חשיבות ויתרונות פתרונות האגרו-וולטאי והפרויקט המשותף באוניברסיטת בר-אילן

פעילות אגרו-וולטאית בפרוייקט Mammoth באינדיאנה

הפעילות האגרו-וולטאית באינדיאנה מתמקדת ברעיית צאן (כבשים, חזירים, חמורים ואלפקות) בשטח הפרוייקט וכחלק מתהליך הטיפול בצמחיה. הפעילות מהווה תחליף לצורך בשימוש בציוד מכני שפולט חומרים מזהמים ולריסוס השטח ולחקלאים מתאפשרת רעיית צאן כבשגרה. נכון למועד פרסום הדוח, רעיית הצאן מתבצעת בשטח פרוייקט אינדיאנה צפון (18,000 דונם) באמצעות כ-1,500 כבשים, כאשר בכל יום, לפי תכנית העבודה, רעיית הצאן מתבצעת בחלק אחר והכוונה היא להגדיל את העדר עד לכ- 4,000 כבשים.

פרויקטי דו-שימוש סולארי על מאגרי מים -Floating PV 

מדינת ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, קבעה יעדים לשיעור צריכת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.

עתודות הקרקע בישראל הן משאב מוגבל ונדיר, ולכן קיים צורך משמעותי בפתרונות של ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת לצד שמירה על קרקעות המדינה. הפתרון שאנו דוגלים בו הוא ייזום והקמת פרויקטי דו-שימוש בקרקע. כדוגמת, הקמת פרויקטים סולאריים על מבנים בנויים קיימים דוגמת גגות, סככות ומחלפים, מאגרי מים וחלקות חקלאיות.

לדוראל פרוייקטי דו-שימוש סולאריים שהוקמו על גבי מאגרי מים ובריכות דגים אשר חוברו לרשת החשמל החל משנת 2019. הפרוייקט האחרון, אשר חובר לרשת החשמל ומייצר חשמל ירוק הוא הפרויקט במאגר קיבוץ סער אשר דוראל יזמה ונבנה על ידי חברת הבת ENCO (אנקו הקמת אנרגיה). ENCO גם בשלבים מתקדמים של תכנון וביצוע של אחד מפרויקטי המאגרים הגדולים והחדשניים בישראל בשטחי מאגרי קיבוץ ניצנים. הפרוייקט בייזום של דוראל וקיבוץ ניצנים בהשקעה של למעלה מ-150 מיליון שקלים. מאגר זה עתיד להיות המאגר הראשון בישראל בעל מתקן אגירת אנרגיה בהיקף של כ-60 מגה וואט שעה לצד כ-24 מגה-וואט (DC) צף ועל גבי דפנות המאגר. פרוייקט דו-שימוש חדשני זה, עתיד לספק צריכה ממוצעת שנתית השקולה לעיר דוגמת אשקלון למשך 25 שנים ולתרום לעמידה ביעדי ממשלת ישראל של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לצד שמירה על עתודות הקרקע.